בנק המזרחי המאוחד בע"מ סניף הדוידקה נ' צדקיהו ואח'

החלטה

1.ביום 19.9.05 הגיש התובע תביעה כספית כנגד הנתבעים בהליך של סדר דין מקוצר. על פי הנטען בכתב התביעה, ניהלו הנתבעים חשבון בסניף הדוידקה של התובע בירושלים.

נכון ליום 12.8.05 נותרה יתרת חוב בחשבון בסך של 84,027 ₪.

2. ביום 22.12.05 הגישו הנתבעים בקשה בכתב (בש"א 9405/05) ובמסגרתה עתרו ליתן להם רשות להגן כנגד התביעה. בנוסף, עתרו הנתבעים לחייב את התובע במתן צו גילוי מסמכים וזאת בהתאם לדרישות המומחה ששכרו לבדיקת מצב חשבונם.

הבקשה נתמכה בתצהירו של הנתבע מס' 1.

בתצהירו טוען הנתבע מס' 1 כי הוא זקוק למסמכים מאת התובע, וזאת בהתאם לאמור בחוות הדעת של המומחה מטעמו. בין היתר הוא זקוק להעתקי שיקים שנגנבו לו וכובדו על ידי התובע למרות הודעתו לתובע על גניבת פנקס השיקים.

הנתבע מס' 1 ממשיך וטוען כי נראה לו כי סכום התביעה רובו ככולו מורכב מחיובי יתר שגבה מהם התובע שלא כדין תוך נקיטת פעולות פסולות ואסורות, לרבות חיובי עמלות וריביות לא מוסכמים או בניגוד להסכמים אליהם הגיע עם התובע. עוד מוסיף הוא כי התובע בפעולותיו אלה גרם להם לבעיות כלכליות קשות וגרם להגבלת החשבון.

הנתבע טוען עוד כי התובע העמיד לרשותו מסגרת אשראי גבוהה ונהג לגבות ממנו ריבית חריגה.

עוד מוסיף הוא וטוען כי התובע, באמצעות פקידי סניף הבנק, דרשו ממנו לסגור כספים בכלים פיננסיים שונים כגון: תכניות חסכון, פקדונות, קופות גמל, ניירות ערך, אשר הגיעו במועדים שונים לסכום של 3,500 ₪ לחודש. לשיטתו, היה מדובר בתנאים למתן אשראי. דרישות אלה של התובע אילצו אותו לעשות כן במחיר שהיה גבוה בהרבה מהתשואה על החסכונות. פעולות אלה של התובע לא רק שלא היו כדאיות כלכלית מבחינתו אלא המדובר על מהלך מתוכנן מראש של התובע על מנת לנצל את חולשתו וחוסר הבנתו.

הנתבע מס' 1 הוסיף וטען כי התובע גרם להחזרת שיקים שמשך והגביל את החשבון. החזרת השיקים היתה בניגוד למוסכם עם נציגי התובע. פעולת אלה גרמו לשיתוק כלכלי מוחלט של עסקו.

הנתבע מס' 1 מפרט עוד כי לאור העובדה כי חשבונו צבר יתרת חוב הוא נאלץ להיענות לדרישת התובע וליטול הלוואה לשם סילוק יתרת החוב.

לעניין חיובי העמלות טוען הנתבע מס' 1 כי התובע מעולם לא טרח לגלות באופן מלא וקבוע את שיעור העמלות ואף לא ביקש את הסכמתו לכך.

הנתבע מס' 1 בא בטרוניה לתובע כי הוא נהג להחתימו על טופסי בלנקו ומבלי שנתן לו כל הסבר ומבלי שקרא אותם, אף את אותם המסמכים עליהם חתם לא מסר לו התובע העתק מהם.

הנתבע מס' 1 מוסיף כי לפי מיטב זכרונו הוא לא קיבל מהתובע סולמות ריבית או הודעות על שינוי בריבית.

הנתבע מס' 1 אף טוען להיותם של סעיפים בהסכמי ההתקשרות עם התובע כסעיפים מקפחים.

לבסוף, טוען הנתבע מס' 1 כי בהעדר המסמכים אותם פירט בסעיף 45 לתצהירו אין הוא יכול לבצע בדיקה חשבונאית מלאה.

3.התובע בתגובתו לבקשה מעלה את הטענות הבאות:

ראשית, על פי ההלכה הפסוקה אכן רשאים הנתבעים לבקש גילוי מסמכים אלא שעליהם לעשות כן בטרם יגישו את בקשתם לרשות להגן .לעניין זה מציין התובע כי כתב התביעה נמסר לנתבעים עוד ביום 16.10.05 ורק ביום 16.11.05 פנה ב"כ הנתבעים לקבלת ארכה להגשת בקשה לרשות להגן ובקשתו נענתה בחיוב.

שנית, ביום 30.11.05 פנה ב"כ הנתבעים וביקש כי יומצאו לו מסמכים שפורטו במכתב המומחה. המדובר בכמות גדולה מאוד לשל מסמכים וביניהם דפי חשבון עוד משנת 1979 ועד ליום 19.9.05. הגם שהתובע נוהג לשמור על מסמכים לתקופה של עד 7 שנים, הרי שמדובר במאות מסמכים. התובע דרש מהנתבעים לשלם מקדמה בסך של 2,000 ₪ להבטחת תשלום עלות האחזור וכן התחייבות לשלם את מלוא העלות. הנתבעים התעלמו מכך וכעת הם מנסים את מזלם לקבל את המסמכים באמצעות בית המשפט.

התובע ממשיך וטוען כי טענות הנתבעים הינן טענות בעלמא שכל מטרתן הוא משיכת זמן.